סוגי פזילה אצל ילדים

פזילה אצל ילדים (Strabismus) היא מצב שבו שתי העיניים אינן מכוונות לאותה נקודת מיקוד, כך שאחת העיניים עשויה לסטות פנימה, החוצה, כלפי מעלה או כלפי מטה. הפזילה יכולה להופיע כבר בחודשי החיים הראשונים או להתפתח במהלך הילדות, באופן קבוע או לסירוגין. קיימים סוגים ותתי-סוגים שונים של פזילה, הנבדלים בכיוון סטיית העיניים, בגורמים להתפתחותם, בתפקוד שרירי העיניים ובהשפעתם על הראייה. פזילה שאינה מאובחנת ומטופלת במועד עלולה לפגוע בהתפתחות הראייה הדו-עינית, בתפיסת העומק ובמקרים מסוימים לגרום להתפתחות עין עצלה (Amblyopia).

אבחון מוקדם של פזילה אצל ילדים חשוב במיוחד במהלך שנות החיים הראשונות, כאשר מערכת הראייה נמצאת בתהליך התפתחות. בדיקה מקיפה אצל רופא עיניים מומחה לילדים ופזילה מאפשרת לזהות את סוג הפזילה, לאבחן ליקויי ראייה נלווים ולהתאים את הטיפול לצורכי הילד.

מהם ארבעת סוגי הפזילה העיקריים אצל ילדים?

סוגי הפזילה אצל ילדים מסווגים בראש ובראשונה בהתאם לכיוון סטיית העין: פנימה, החוצה, כלפי מעלה וכלפי מטה. כל אחד מהסוגים עשוי להתאפיין בתתי-סוגים שונים, בהתאם לגיל הופעת הפזילה, למנגנון התפתחותה ולתדירות הופעתה. הפזילה יכולה להיות קבועה, להופיע לסירוגין או להתחלף בין שתי העיניים. אבחון סוג הפזילה כולל גם הערכה של תנועות העיניים, זווית הסטייה ותפקודי הראייה הדו-עינית.

פזילה פנימה (Esotropia)

מצב שבו אחת העיניים או שתיהן סוטות לכיוון האף, באופן קבוע או לסירוגין. הפזילה עשויה להופיע בינקות או להתפתח במהלך הילדות, ולעיתים קשורה לרוחק ראייה ולמאמץ המיקוד של העיניים. פזילה פנימה עלולה להשפיע על התפתחות הראייה הדו-עינית ולהוביל לעין עצלה. הטיפול נקבע בהתאם לגורם לסטייה, לגיל הילד ולמידת הפזילה.

פזילה החוצה (Exotropia)

מצב שבו אחת העיניים סוטה לכיוון האוזן, באופן קבוע או במצבים מסוימים בלבד. הפזילה עשויה להיות בולטת יותר בזמן עייפות, מחלה, חוסר ריכוז או התבוננות למרחק. האבחון כולל הערכה של תדירות הפזילה, מידת השליטה בה והשפעתה על הראייה הדו-עינית.

פזילה כלפי מעלה (Hypertropia)

פזילה אנכית שבה אחת העיניים ממוקמת גבוה יותר ביחס לעין השנייה. היא עשויה להופיע באופן קבוע או להשתנות בהתאם לכיוון המבט ולתנוחת הראש. בחלק מהמקרים הפזילה קשורה להפרעה בתפקוד אחד משרירי העיניים או בעצב האחראי על הפעלתו. אבחון הפזילה כולל בדיקה של תנועות העיניים, זווית הסטייה ותנוחת הראש.

פזילה כלפי מטה (Hypotropia)

פזילה אנכית שבה אחת העיניים נמצאת נמוך יותר ביחס לעין השנייה. הסטייה עשויה להיות קשורה להגבלה בתנועת העין, להפרעה בתפקוד השרירים או למצבים מולדים אחרים. לעיתים הילד מאמץ תנוחת ראש מפצה כדי לשפר את התפקוד הראייתי. חשוב לציין שפזילה כלפי מעלה וכלפי מטה עשויות לתאר את אותה סטייה אנכית, בהתאם לעין המשמשת כנקודת הייחוס.

אילו סוגים ותתי-סוגים של פזילה פנימה קיימים אצל ילדים?

פזילה פנימה היא אחת מצורות הפזילה השכיחות בילדות, ומתאפיינת בסטייה של העין לכיוון האף. קיימים כמה תתי-סוגים של פזילה פנימה, הנבדלים בגיל הופעתם, בגורמים להתפתחותם ובתגובה לתיקון באמצעות משקפיים. חלקם קשורים למאמץ המיקוד של העיניים ולרוחק ראייה, ואחרים נובעים ממנגנונים שונים המשפיעים על יישור העיניים. הבחנה מדויקת בין תתי-הסוגים חיונית לקביעת הצורך במשקפיים, בטיפול בעין עצלה או בניתוח פזילה.

פזילת תינוקות (Infantile Esotropia)

פזילה פנימה המופיעה בגיל הינקות, לרוב במהלך ששת חודשי החיים הראשונים, ולעיתים מתאפיינת בזווית סטייה משמעותית. הפזילה אינה קשורה בדרך כלל לרוחק ראייה משמעותי, והיא עלולה להשפיע על התפתחות הראייה הדו-עינית. בחלק מהמקרים מופיעות הפרעות נוספות בתנועות העיניים. אבחון מוקדם חשוב במיוחד, ובמקרים רבים נשקל ניתוח בגיל צעיר לצורך שיפור יישור העיניים.

פזילה אקומודטיבית מלאה (Fully Accommodative Esotropia)

פזילה הקשורה למאמץ מיקוד העיניים, לרוב אצל ילדים עם רוחק ראייה. כאשר הילד מרכיב משקפיים המתקנים את ליקוי התשבורת,' העיניים מתיישרות והפזילה נעלמת בזמן הרכבתם. כאשר מסירים את המשקפיים, הפזילה עשויה להופיע מחדש. חשוב לבצע מעקב רפואי כדי לוודא שמנח העיניים תקין עם המשקפיים ולזהות עין עצלה אם קיימת.

פזילה אקומודטיבית חלקית (Partially Accommodative Esotropia)

מצב שבו התאמת משקפיים מפחיתה את זווית הפזילה, אך אינה מביאה ליישור מלא של העיניים. המשמעות היא שלפזילה יש מרכיב הקשור למאמץ המיקוד לצד מרכיב נוסף שאינו מתוקן באמצעות משקפיים. במקרים המתאימים ניתן לשקול ניתוח לתיקון הסטייה הנותרת. גם לאחר הניתוח ייתכן צורך בהמשך הרכבת משקפיים ובמעקב רפואי.

פזילה אקומודטיבית עם יחס AC/A גבוה

פזילה המתאפיינת בהתכנסות משמעותית של העיניים בזמן מאמץ מיקוד, כך שזווית הפזילה בקריאה או בהתבוננות מקרוב גדולה מזו שבמבט למרחק. לעיתים המשקפיים מתקנים את הפזילה למרחק אך נותרת סטייה פנימה בקריאה. בחלק מהמקרים ניתן לשקול התאמת עדשות עם תוספת לקרוב. האבחון כולל מדידת זווית הפזילה למרחק ולקרוב ובדיקת התגובה לתיקון האופטי.

פזילה פנימה לא אקומודטיבית (Non-accommodative Esotropia)

פזילה שאינה נובעת בעיקר ממאמץ המיקוד, ולכן אינה מתוקנת באמצעות משקפיים בלבד. היא עשויה להופיע בגילים שונים ולעיתים מתפתחת לאחר תקופה שבה העיניים היו ישרות. האבחון כולל בדיקת חדות הראייה, תנועות העיניים, זווית הפזילה וגורמים אפשריים נוספים. בהתאם לממצאים ניתן לשקול טיפול ניתוחי או אפשרויות טיפול אחרות.

מיקרופזילה פנימה (Microesotropia)

פזילה המתאפיינת בזווית סטייה קטנה מאוד, שלעיתים קשה להבחין בה בהסתכלות רגילה. למרות הסטייה הקטנה, היא עשויה להיות מלווה בעין עצלה ובהפרעה בתפקוד הראייה הדו-עינית. האבחון מחייב בדיקות ייעודיות של מנח העיניים, המיזוג וחדות הראייה בכל עין. זיהוי מוקדם חשוב כדי לאבחן ולטפל בפגיעה בהתפתחות הראייה.

פזילה פנימה (Acute Acquired Comitant Esotropia)

פזילה פנימה המתפתחת בפתאומיות או בתוך זמן קצר לאחר תקופה שבה מנח העיניים היה תקין. אצל ילדים גדולים יותר היא עשויה להיות מלווה בראייה כפולה ולעיתים זווית הסטייה דומה בכיווני מבט שונים. בחלק מהמקרים מדובר בפזילה ללא מחלת רקע משמעותית, אך לעיתים היא עשויה להיות קשורה לבעיה נוירולוגית. הופעת פזילה חדשה בפתאומיות מחייבת הערכה רפואית דחופה.

 אילו סוגים ותתי-סוגים של פזילה החוצה קיימים אצל ילדים?

פזילה החוצה מתאפיינת בסטייה של אחת העיניים לכיוון האוזן, והיא עשויה להופיע כבר בגיל הרך או להתפתח בהמשך הילדות. תתי-הסוגים נבדלים בתדירות הופעת הפזילה, בזווית הסטייה במבט למרחק לעומת מבט לקרוב ובמידת השליטה של הילד במנח העיניים. בחלק מהמקרים הפזילה קשורה לירידה בראייה באחת העיניים, ובאחרים היא מתפתחת למרות חדות ראייה תקינה. אבחון ומעקב חשובים לזיהוי שינויים בתפקודי הראייה ולקביעת הצורך בטיפול.

פזילה החוצה לסירוגין (Intermittent Exotropia)

אחת מצורות הפזילה החוצה השכיחות בילדים, שבה העיניים ישרות בחלק מהזמן ואחת מהן סוטה החוצה במצבים מסוימים. הפזילה עשויה להיות בולטת יותר בזמן עייפות, מחלה, חוסר ריכוז או התבוננות למרחק. בחלק מהמקרים הילד מצליח להחזיר את העיניים למנח ישר באמצעות מנגנוני המיזוג. המעקב מתמקד בתדירות הסטייה, במידת השליטה בה ובתפקודי הראייה הדו-עינית.

פזילה החוצה קבועה (Constant Exotropia)

מצב שבו אחת העיניים סוטה החוצה באופן מתמשך, ללא חזרה ספונטנית למנח ישר. הפזילה עלולה לפגוע ביכולת של שתי העיניים לפעול יחד ולהשפיע על התפתחות תפיסת העומק..

פזילה החוצה מהסוג הבסיסי (Basic Exotropia)

תת-סוג שבו זווית הפזילה החוצה דומה יחסית במבט למרחק ובמבט לקרוב. הסטייה עשויה להופיע לסירוגין או באופן קבוע, והחומרה משתנה בין הילדים.

פזילה החוצה עם עודף התבדרות (Divergence Excess)

פזילה שבה זווית הסטייה החוצה גדולה יותר במבט למרחק לעומת מבט לקרוב. לעיתים ההורים מבחינים בסטיית העין בעיקר כאשר הילד מתבונן בעצמים רחוקים. במבט לקרוב העיניים עשויות להישאר ישרות יותר בזכות מנגנוני ההתכנסות.

פזילה החוצה מסוג Convergence Insufficiency Type

פזילה שבה זווית הסטייה החוצה גדולה יותר במבט לקרוב מאשר במבט למרחק. ילדים עשויים להתלונן על מאמץ ראייתי, טשטוש, כאבי ראש או ראייה כפולה בזמן קריאה ופעילות ממושכת מקרוב.

פזילה החוצה על רקע סנסורי (Sensory Exotropia)

פזילה המתפתחת בעקבות ירידה משמעותית בראייה באחת העיניים, הפוגעת ביכולת לשמור על תיאום ביניהן. הגורמים האפשריים כוללים מחלות בקרנית, בעדשה, ברשתית או בעצב הראייה. כאשר עין אחת אינה מספקת מידע ראייתי תקין, היא עלולה לסטות בהדרגה החוצה. הטיפול מחייב בירור של הגורם לפגיעה בראייה ובחינת האפשרויות לשיקום התפקוד הראייתי.

אילו סוגים ותתי-סוגים של פזילה כלפי מעלה וכלפי מטה קיימים אצל ילדים?

פזילה אנכית מתאפיינת בחוסר יישור של העיניים בציר האנכי, כאשר עין אחת ממוקמת גבוה או נמוך ביחס לשנייה. בחלק מהמקרים הפזילה קשורה להפרעות בתפקוד שרירי העיניים או בעצבים המפעילים אותם, ובמקרים אחרים למגבלה מכנית בתנועת העין. קיימות גם פזילות אנכיות המשתנות בהתאם לכיוון המבט או מלוות בהטיית ראש מפצה. אבחון מדויק חשוב במיוחד לצורך זיהוי הגורם לסטייה ולהתאמת הטיפול.

פזילה כלפי מעלה (Hypertropia)

מצב שבו אחת העיניים ממוקמת גבוה יותר ביחס לעין השנייה, באופן קבוע או לסירוגין. הפזילה עשויה להיות בולטת בכיווני מבט מסוימים ולעיתים מלווה בהטיית ראש שנועדה לשפר את התפקוד הראייתי. הגורמים האפשריים כוללים הפרעות בתפקוד השרירים המניעים את העיניים או בעצבים האחראים על הפעלתם. האבחון כולל מדידת זווית הפזילה ובדיקת תנועות העיניים בכיווני מבט שונים.

פזילה כלפי מטה (Hypotropia)

מצב שבו אחת העיניים נמצאת נמוך יותר ביחס לעין השנייה, ולעיתים מדובר באותה סטייה אנכית המתוארת ביחס לעין האחרת. הפזילה עשויה להיות קשורה להגבלה בתנועת העין או להפרעה בפעילות השרירים. בחלק מהמקרים הסטייה בולטת בעיקר בזמן התבוננות בכיוון מסוים. הבירור מתמקד בזיהוי הגורם להגבלת התנועה ובהשפעת הפזילה על הראייה הדו-עינית.

פזילה בעקבות שיתוק העצב הרביעי (Fourth Nerve Palsy)

הפרעה בתפקוד העצב האחראי על הפעלת השריר האלכסוני העליון של העין, העלולה לגרום לפזילה אנכית. אצל ילדים היא עשויה להיות מולדת ולהתבטא בהטיית ראש קבועה, שלעיתים ניתן לזהותה כבר בתמונות מגיל צעיר. זווית הפזילה עשויה להשתנות בהתאם לכיוון המבט ולהטיית הראש. במקרים המתאימים ניתן לשקול ניתוח לשיפור מנח העיניים והראש.

סטייה אנכית (Dissociated Vertical Deviation – DVD)

מצב שבו אחת העיניים נוטה לסטות כלפי מעלה כאשר אינה משתתפת במיקוד הראייתי. התופעה מופיעה לעיתים אצל ילדים עם פזילה שהחלה בגיל הינקות, ועשויה להיות שונה בעוצמתה בין שתי העיניים. הסטייה יכולה להופיע לסירוגין ולהיות בולטת יותר כאשר העין מכוסה. הטיפול נקבע בהתאם לחומרת הסטייה, לתדירות הופעתה ולהשפעתה על תפקודי הראייה.

פזילה בתבנית A אוV (A-pattern / V-pattern Strabismus)

פזילה שבה זווית הסטייה האופקית משתנה באופן אופייני בין מבט כלפי מעלה למבט כלפי מטה. בתבנית A הפער בין הזוויות יוצר צורה המזכירה את האות A ובתבנית V את האות V .מצבים אלה עשויים להיות קשורים לחוסר איזון בפעילות שרירי העיניים האלכסוניים או למאפיינים מכניים אחרים. זיהוי התבנית חשוב במיוחד כאשר נשקל ניתוח לתיקון הפזילה.

 אילו סוגי פזילה מיוחדים קיימים אצל ילדים?

נוסף על הפזילות השכיחות, קיימים מצבים מולדים מיוחדים המשפיעים על תנועות העיניים וכן מצבים שבהם העיניים נראות פוזלות אף שמנחן תקין. קיימת גם פזילה סמויה, שבה מערכת הראייה מצליחה בדרך כלל לשמור על יישור העיניים למרות נטייה לסטייה. ההבחנה בין המצבים חיונית משום שהם נבדלים בגורמים, בהשפעתם על הראייה ובצורך בטיפול. בדיקת רופא עיניים לילדים מאפשרת לזהות פזילה אמיתית ולשלול מצבים אחרים היוצרים מראה דומה.

פזילה מדומה (Pseudostrabismus)

מצב שבו נראה שהעיניים פוזלות, אף שבפועל הן מכוונות לאותה נקודת מיקוד. התופעה שכיחה במיוחד אצל תינוקות ופעוטות, ולעיתים נובעת ממבנה גשר האף או מקפלי עור בזוויות הפנימיות של העיניים. פזילה מדומה אינה מחייבת טיפול לתיקון מנח העיניים, אך יש לבצע בדיקה מקצועית כדי לשלול פזילה אמיתית. חשוב להמשיך במעקב לפי הצורך, משום שפזילה אמיתית עשויה להתפתח גם בהמשך הילדות.

פזילה סמויה (Heterophoria)

מצב שבו קיימת נטייה של העיניים לסטות ממנח ישר, אך מנגנוני המיזוג שומרים בדרך כלל על יישורן. הסטייה מתגלה לרוב כאשר מנתקים זמנית את שיתוף הפעולה בין העיניים באמצעות בדיקת כיסוי. ברוב המקרים היא אינה גורמת לתסמינים, אך לעיתים היא מלווה במאמץ ראייתי, בטשטוש או בקושי בקריאה. הצורך בטיפול נקבע בהתאם למידת הסטייה, לתסמינים וליכולת השליטה בה.

תסמונת דואן (Duane Retraction Syndrome)

הפרעה מולדת בהתפתחות העצבוב של שרירי העין, המתאפיינת בהגבלה בתנועת העין פנימה, החוצה או בשני הכיוונים. בחלק מהמקרים גלגל העין נסוג מעט לתוך הארובה בזמן ניסיון להביט פנימה. ילדים עם התסמונת עשויים לאמץ סיבוב ראש כדי לשמור על מנח עיניים ישר ועל ראייה דו-עינית. הטיפול נקבע בהתאם למידת ההגבלה, למנח הראש ולהשפעת ההפרעה על התפקוד הראייתי.

תסמונת בראון (Brown Syndrome)

הפרעה בתנועת העין המתאפיינת בקושי להרים אותה כלפי מעלה כאשר היא מופנית לכיוון האף. המצב נובע מהפרעה במנגנון התנועה של גיד השריר האלכסוני העליון, ועשוי להיות מולד או נרכש. לעיתים מופיעה פזילה אנכית או תנוחת ראש חריגה המשמשת לפיצוי על ההגבלה. הטיפול מותאם לחומרת ההפרעה ולהשפעתה על תפקודי הראייה.

פזילה שיתוקית (Paralytic Strabismus)

פזילה הנגרמת מפגיעה בעצבים האחראים על הפעלת שרירי העיניים, בעיקר עצב הגולגולת השלישי, הרביעי והשישי. היא עשויה לגרום להגבלה בתנועת העין, לפזילה המשתנה בכיווני מבט שונים ולעיתים לראייה כפולה. הפזילה יכולה להיות מולדת או נרכשת בעקבות מחלה, חבלה או הפרעה נוירולוגית. הופעה חדשה של פזילה שיתוקית מחייבת בירור רפואי דחוף.

פזילה קבועה, לסירוגין או מתחלפת

פזילה קבועה קיימת באופן מתמשך, ואילו פזילה לסירוגין מופיעה רק בחלק מהזמן או במצבים מסוימים. בפזילה מתחלפת הילד משתמש לסירוגין בכל אחת מהעיניים לצורך מיקוד, כך שהסטייה עוברת בין העיניים. כאשר אותה עין סוטה באופן קבוע, הסיכון להתפתחות עין עצלה עשוי להיות גבוה יותר. מאפיינים אלה יכולים להתקיים בכמה סוגי פזילה ומשפיעים על תוכנית הטיפול והמעקב.

מה חשיבות אבחון פזילה אצל ילדים?

חשוב לזהות פזילה מוקדם ככל האפשר, במיוחד בתקופת הינקות ובשנות החיים הראשונות שבהן מערכת הראייה מתפתחת. פזילה קבועה אצל תינוק בכל גיל מחייבת בדיקת רופא עיניים לילדים, וכך גם פזילה הנמשכת או מופיעה לאחר גיל ארבעה חודשים. אבחון מוקדם מאפשר לזהות ליקויי תשבורת, עין עצלה ומצבים רפואיים נוספים. בהתאם לממצאים ניתן להתחיל טיפול ולצמצם את הסיכון לפגיעה בהתפתחות הראייה.

אילו סימנים עשויים להעיד על פזילה אצל ילדים?

הורים עשויים להבחין בסטייה של אחת העיניים פנימה, החוצה, כלפי מעלה או כלפי מטה, באופן קבוע או לסירוגין. סימנים נוספים כוללים הטיית ראש, סיבוב ראש, עצימת עין אחת באור שמש חזק או הופעת פזילה בזמן עייפות. ילדים גדולים יותר עשויים להתלונן על טשטוש ראייה, ראייה כפולה או מאמץ ראייתי. גם כאשר התסמינים מופיעים רק מדי פעם, חשוב לבצע בדיקת עיניים מקצועית.

כיצד מאבחנים ומטפלים בסוגי הפזילה השונים אצל ילדים?

אבחון פזילה אצל ילדים מתבצע באמצעות בדיקת עיניים מקיפה המותאמת לגיל הילד וליכולת שיתוף הפעולה שלו. הבדיקה כוללת הערכה של חדות הראייה, מנח העיניים, תנועותיהן, זווית הפזילה ותפקודי הראייה הדו-עינית. נוסף על כך מתבצעת בדיקת תשבורת עם הרחבת אישונים, המאפשרת לזהות ליקויי ראייה העשויים להיות קשורים לפזילה. תוכנית הטיפול נקבעת בהתאם לסוג הפזילה, לגורמים לה, לגיל הילד ולהשפעתה על התפתחות הראייה.

בדיקת עיניים מקיפה עם הרחבת אישונים

בדיקת רופא עיניים לילדים כוללת הערכה של חדות הראייה בכל עין, מבנה העיניים ואיתור ליקויי תשבורת. שימוש בטיפות להרחבת אישונים ולהרפיה זמנית של מנגנון המיקוד מאפשר מדידה מדויקת יותר של רוחק ראייה, קוצר ראייה ואסטיגמציה. הבדיקה חשובה במיוחד בזיהוי פזילה אקומודטיבית הקשורה לרוחק ראייה. הממצאים מסייעים להתאמת משקפיים ולתכנון המשך הטיפול.

בדיקת תנועות העיניים וזווית הפזילה

הבדיקה מאפשרת לזהות את כיוון סטיית העין ואת מידתה במבט למרחק, במבט לקרוב ובכיווני מבט שונים. באמצעות בדיקות כיסוי ושימוש במנסרות ניתן למדוד את זווית הפזילה ולהעריך את יכולת התיאום בין העיניים. בנוסף נבדקים תפקודי הראייה הדו־עינית ותפיסת העומק בהתאם לגיל הילד. ממצאים אלה חיוניים לסיווג הפזילה ולבחירת הטיפול המתאים.

טיפול בפזילה באמצעות התאמת משקפיים

בחלק מסוגי הפזילה, במיוחד פזילה אקומודטיבית, התאמת משקפיים עשויה להביא להפחתת הסטייה או לתיקונה המלא. המשקפיים מתקנים את ליקוי התשבורת ומפחיתים את מאמץ המיקוד העלול לגרום להתכנסות יתר של העיניים. במקרים שבהם הפזילה אינה מתוקנת במלואה, ייתכן צורך בטיפול נוסף. חשוב לבצע מעקב אחר מנח העיניים, חדות הראייה והתגובה לטיפול האופטי.

טיפול בעין עצלה הנלווית לפזילה

כאשר מאובחנת עין עצלה, הטיפול מתמקד בשיפור חדות הראייה בעין החלשה ובצמצום הפער בין שתי העיניים. בהתאם לממצאים ניתן לשלב משקפיים, כיסוי של העין החזקה או טיפול בטיפות אטרופין. טיפול בעין עצלה עשוי להתבצע במקביל לטיפול בפזילה, אך אינו מחליף בהכרח את הצורך בתיקון מנח העיניים. המעקב נועד להעריך את התקדמות הטיפול ולבצע התאמות בהתאם לתגובה.

ניתוח לתיקון פזילה אצל ילדים

במקרים שבהם הפזילה אינה ניתנת לתיקון מספק באמצעות משקפיים או אמצעים אחרים, ניתן לשקול ניתוח פזילה. הניתוח מתבצע באמצעות שינוי פעולתם או מיקומם של שרירי העיניים, במטרה לשפר את יישורן. ההחלטה על ניתוח מתקבלת על ידי רופא עיניים לילדים בהתאם לסוג הפזילה, לזווית הסטייה, לגיל הילד ולתפקודי הראייה. לאחר הניתוח נדרש מעקב רפואי ולעיתים גם המשך שימוש במשקפיים או טיפול בעין עצלה.

מעקב רפואי אחר התפתחות הראייה של הילד

מעקב תקופתי מאפשר להעריך שינויים במנח העיניים, בחדות הראייה ובתפקודי הראייה הד-עינית. בחלק מסוגי הפזילה קיימת אפשרות לשינוי בזווית הסטייה או במידת השליטה בה במהלך הגדילה. בהתאם לממצאים ניתן להתאים את תוכנית הטיפול ולבחון את הצורך בהתערבות נוספת. המעקב חשוב גם לאחר ניתוח פזילה או טיפול מוצלח בעין עצלה.

אבחון וטיפול בסוגי פזילה אצל ד"ר נועה אלה־דלמן

ד"ר נועה אלה-דלמן, רופאת עיניים מומחית לילדים ולפזילה, מעניקה אבחון, ייעוץ וטיפול לתינוקות ולילדים עם סוגים שונים של פזילה. הבדיקה כוללת הערכה מקיפה של מנח העיניים, תנועותיהן, חדות הראייה ותפקודי הראייה הדו-עינית, לצד בדיקת תשבורת עם הרחבת אישונים. בהתאם לממצאי הבדיקה נבחנות אפשרויות הטיפול, לרבות התאמת משקפיים, טיפול בעין עצלה וניתוחי פזילה במקרים המתאימים. אבחון מוקדם של פזילה אצל ילדים מאפשר לזהות הפרעות בהתפתחות הראייה, להפחית את הסיכון לעין עצלה ולהתאים טיפול במועד המתאים.