קרטוקונוס (Keratoconus) היא מחלה של הקרנית, שבה חלים שינויים הדרגתיים במבנה ובצורת הקרנית. המחלה מתחילה פעמים רבות בגיל ההתבגרות ויכולה להופיע גם בילדות. בגיל צעיר קיימת חשיבות מיוחדת לאבחון ולמעקב, משום שהקרטוקונוס עשוי להתקדם בקצב מהיר יותר ולהשפיע בהדרגה על איכות הראייה.
אבחון מוקדם מאפשר להעריך את מבנה הקרנית, לזהות שינויים במספר ובצילינדר ולעקוב אחר התקדמות הקרטוקונוס. כאשר מזוהה התקדמות, ניתן לשקול טיפול רפואי שמטרתו לייצב את הקרנית ולצמצם את הסיכון להמשך השינויים בה.
מהו קרטוקונוס?
קרטוקונוס היא מחלה הפוגעת בקרנית העין. הקרנית היא רקמה שקופה הנמצאת בחלק הקדמי של העין ותפקידה להעביר ולשבור את קרני האור באופן המסייע למיקודן על הרשתית. בקרטוקונוס הקרנית נעשית בהדרגה דקה יותר וצורתה משתנה, כך שפני הקרנית הופכים פחות אחידים וסדירים. כתוצאה מכך קרני האור אינן מתמקדות בצורה מדויקת על הרשתית, ועלולים להתפתח צילינדר וקוצר ראייה, לצד טשטוש, עיוות של הראייה וירידה באיכות הראייה.
שינוי במבנה הקרנית
בקרטוקונוס חלה הידקקות של הקרנית לצד שינוי בצורתה ובמידת הקימור שלה. השינויים גורמים לפני הקרנית להיות פחות סדירים ומשפיעים על יכולתה למקד את האור בצורה מדויקת על הרשתית. ככל שהשינויים בקרנית משמעותיים יותר, כך עשויה להיות השפעה גדולה יותר על איכות הראייה.
שינויים במספר ובצילינדר
אחד הביטויים האופייניים לקרטוקונוס הוא שינוי בתשבורת העין, ובמיוחד הופעה או עלייה של צילינדר. לעיתים נדרשים שינויים תכופים במשקפיים ובהמשך משקפיים רגילים עשויים שלא לספק את חדות הראייה הרצויה.
מעורבות של שתי העיניים
קרטוקונוס מערב בדרך כלל את שתי העיניים, אך מידת השינוי בקרנית אינה בהכרח זהה. עין אחת עשויה להיות מושפעת באופן משמעותי יותר מהעין השנייה, ולכן האבחון והמעקב מתייחסים למצבה של כל עין בנפרד.
מהו קרטוקונוס בילדים ובמתבגרים?
קרטוקונוס מתחיל פעמים רבות בגיל ההתבגרות, אך יכול להופיע גם בילדות. כאשר המחלה מופיעה בגיל צעיר, יש חשיבות רבה לאבחון מוקדם ולמעקב מסודר אחר הקרנית.
התקדמות המחלה בגיל צעיר
במהלך שנות הילדות וההתבגרות עשויים להתרחש שינויים במבנה הקרנית בפרקי זמן קצרים יחסית. מסיבה זו, לאחר אבחון קרטוקונוס בגיל צעיר חשוב לעקוב אחר מצב הקרנית ולבחון האם חלים שינויים במבנה שלה לאורך הזמן.
שינויים תכופים בראייה
אצל ילדים ומתבגרים קרטוקונוס עשוי להתבטא בעלייה בצילינדר, בשינוי במספר המשקפיים, בירידה בחדות הראייה או בקושי להגיע לראייה מיטבית באמצעות משקפיים. לעיתים קיים גם הבדל משמעותי בחדות הראייה, במספר או בצילינדר בין שתי העיניים.
הילד לא תמיד מזהה שהראייה השתנתה
כאשר השינוי בראייה מתפתח בהדרגה, הילד עשוי להתרגל לאיכות הראייה שלו , מכיוון שזו הראיה היחידה שהוא מכיר ולא לדווח על קושי. כאשר עין אחת רואה טוב יותר מהשנייה, הראייה בעין הטובה עשויה גם לפצות במידה מסוימת את הירידה בראייה בעין השנייה.
חשיבות האבחון והמעקב בגיל צעיר
זיהוי קרטוקונוס בילדות או בגיל ההתבגרות מאפשר להעריך את מצב הקרנית ולעקוב אחר שינויים לאורך הזמן. כאשר מזוהה התקדמות של המחלה, ניתן לשקול טיפול שמטרתו לייצב את הקרנית ולהאט את התקדמות המחלה.
מהם גורמי הסיכון לקרטוקונוס בילדים ובמתבגרים?
הסיבה להתפתחות קרטוקונוס אינה קשורה לגורם יחיד. ככל הידוע, מדובר בשילוב של נטייה גנטית, מאפיינים של רקמת הקרנית וגורמים סביבתיים ומכניים. הכרת גורמי הסיכון חשובה במיוחד בילדים ובמתבגרים, משום שהיא עשויה לסייע בזיהוי מוקדם של ילדים הנמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות קרטוקונוס ובהתאמת הצורך בבירור ומעקב.
סיפור משפחתי של קרטוקונוס
לקרטוקונוס עשוי להיות מרכיב משפחתי, והסיכון להתפתחותו גבוה יותר בקרב ילדים ובני נוער שיש במשפחתם קרוב מדרגה ראשונה שאובחן עם קרטוקונוס. לכן, כאשר אחד ההורים, אח או אחות אובחנו עם קרטוקונוס, חשוב לציין זאת בפני רופא העיניים לילדים. ההיסטוריה המשפחתית מהווה חלק מההערכה הרפואית ועשויה להשפיע על הצורך במעקב וטיפול.
שפשוף עיניים חוזר בקרב ילדים ומתבגרים
שפשוף עיניים חזק ותכוף בקרב ילדים ומתבגרים עשוי להיות קשור להתפתחות קרטוקונוס ולהתקדמותו. הלחץ החוזר המופעל על העיניים עלול להשפיע לאורך זמן על מבנה הקרנית, במיוחד כאשר קיימת נטייה לקרטוקונוס. כאשר ילד או מתבגר מרבים לשפשף את העיניים, חשוב לפנות לבירור אצל רופא עיניים לילדים, כדי לבדוק את בריאות העיניים, לזהות את הגורם לשפשוף ולהתאים טיפול במידת הצורך.
אלרגיה עינית
אלרגיה עינית עלולה לגרום לגרד ולעודד שפשוף תכוף וחזק של העיניים, במיוחד בקרב ילדים ומתבגרים. שפשוף חוזר של העיניים עלול להפעיל לחץ על הקרנית ולהיות משמעותי במיוחד אצל ילדים בעלי נטייה לקרטוקונוס. לכן חשוב לאבחן ולטפל באלרגיה העינית, במטרה להפחית את הגרד ואת הצורך בשפשוף העיניים.
מה החשיבות של אבחון קרטוקונוס אצל ילדים בגיל צעיר?
לאבחון מוקדם של קרטוקונוס בילדים ובמתבגרים יש חשיבות רבה, משום שבגיל הצעיר המחלה עשויה להתקדם במהירות ולגרום לשינויים משמעותיים במבנה הקרנית ובאיכות הראייה. זיהוי המחלה בשלב מוקדם מאפשר להתחיל מעקב אחר הקרנית, לזהות התקדמות ולקבל החלטות טיפוליות בזמן.
זיהוי המחלה לפני התקדמות משמעותית
בשלבים הראשונים של קרטוקונוס השינויים בראייה יכולים להיות קלים, ולעיתים הילד כלל אינו מודע להם. אבחון מוקדם מאפשר לזהות שינויים במבנה הקרנית עוד לפני שמתפתחת ירידה משמעותית באיכות הראייה. כך ניתן לעקוב אחר המחלה כבר משלביה הראשונים.
קרטוקונוס עלול להתקדם מהר יותר בגיל צעיר
אצל ילדים ומתבגרים קרטוקונוס עשוי להתקדם בקצב מהיר יותר בהשוואה למבוגרים. כאשר המחלה מופיעה בגיל צעיר, קיימת חשיבות מיוחדת לאבחון מוקדם ולהערכה מסודרת של מצב הקרנית. מעקב מתאים מאפשר לזהות שינויים בקרנית לאורך זמן ולשקול טיפול בהתאם לממצאים ולקצב התקדמות המחלה.
אפשרות לזהות התקדמות באמצעות מעקב
אבחון מוקדם מאפשר ליצור נקודת בסיס של מצב הקרנית ולהשוות אליה בדיקות בהמשך. באמצעות מעקב אחר חדות הראייה, התשבורת ומדדי הקרנית ניתן לזהות האם חלים שינויים לאורך הזמן. זיהוי התקדמות הוא מרכיב מרכזי בהחלטה על הצורך בטיפול.
אפשרות לטפל לפני שנגרם שינוי מתקדם בקרנית
כאשר מזוהה התקדמות של הקרטוקונוס, ניתן במקרים המתאימים לשקול טיפול בקרוס-לינקינג (צילוב) שמטרתו לייצב את הקרנית ולהפחית את הסיכון להמשך התקדמות המחלה. טיפול בשלב מתאים עשוי לסייע בשמירה על מבנה הקרנית ועל הראייה לאורך זמן. לכן לאבחון בזמן יש משמעות גם מבחינת אפשרויות הטיפול.
זיהוי מחלה גם כאשר הילד אינו מתלונן
ילדים יכולים להסתגל בהדרגה לירידה בראייה, במיוחד כאשר עין אחת רואה טוב יותר ומפצה על העין השנייה- מדובר בראיה היחידה שהם מכירים. לכן היעדר תלונה אינו מעיד בהכרח על ראייה תקינה בשתי העיניים. בדיקת עיניים מאפשרת לזהות פערים בין העיניים ושינויים שהילד עצמו עשוי שלא להרגיש בהם.
מהם הסימנים שיכולים להעלות חשד לקרטוקונוס בילדים ובמתבגרים?
בשלבים הראשונים קרטוקונוס עשוי להתבטא בעיקר בשינויים "במספר" או בצילינדר, ולעיתים ללא תלונה משמעותית מצד הילד. החשד יכול לעלות במהלך בדיקת עיניים בעקבות שינוי בתשבורת, ירידה בחדות הראייה או קושי להגיע לראייה מיטבית באמצעות משקפיים.
צילינדר גבוה או שינוי בצילינדר לאורך זמן
בבדיקת עיניים אצל רופא עיניים לילדים ניתן לזהות צילינדר גבוה או שינוי משמעותי בצילינדר בהשוואה לבדיקות קודמות. ממצאים אלה, במיוחד כאשר הם מלווים בירידה בחדות הראייה או בטשטוש ראייה, עשויים לעורר חשד לקרטוקונוס. במקרה כזה רופא העיניים לילדים, יעריך את הממצאים ויחליט האם יש צורך בהמשך בירור של מבנה הקרנית.
שינויים תכופים במספר המשקפיים
שינויים במספר המשקפיים יכולים להתרחש במהלך הילדות וההתבגרות. כאשר מתגלים שינויים משמעותיים או תכופים במספר או בצילינדר, במיוחד כאשר הם מלווים בטשטוש או בירידה בחדות הראייה, חשוב לבדוק האם חל שינוי במבנה הקרנית. השוואה לתוצאות של בדיקות עיניים קודמות מאפשרת לרופא העיניים לילדים להעריך את השינויים לאורך זמן ולהחליט האם נדרש בירור נוסף.
ירידה בראייה שאינה מתוקנת היטב באמצעות משקפיים
אי-הסדירות של הקרנית עלולה לגרום לכך שגם לאחר התאמת מספר מדויק למשקפיים, לא מתקבלת חדות הראייה המצופה. במקרה כזה חשוב לברר את הסיבה לירידה בראייה. בהתאם לממצאים, ניתן להרחיב את הבירור ולהעריך את מבנה הקרנית.
פער בראייה בין שתי העיניים
קרטוקונוס עשוי להיות לא סימטרי, ולכן עין אחת יכולה להיות מושפעת יותר מהעין השנייה. פער משמעותי במספר, בצילינדר או בחדות הראייה בין העיניים עשוי להעלות חשד. בדיקת כל עין בנפרד חשובה במיוחד אצל ילדים שאינם מתלוננים על שינוי בראייה.
סנוור או עיוות של הראייה
חלק מהילדים והמתבגרים עשויים לדווח על סנוור, הילות סביב מקורות אור, ראייה פחות ברורה בתנאי תאורה מסוימים או עיוות של התמונה. תסמינים אלה אינם ייחודיים לקרטוקונוס, אך בשילוב עם ממצאים נוספים הם עשויים לתמוך בצורך בבירור של הקרנית.
כיצד נערך אבחון על ידי רופא עיניים לילדים לקרטוקונוס בילדים ובמתבגרים?
אבחון קרטוקונוס מתחיל בבדיקת עיניים מקיפה על ידי רופא עיניים לילדים. הבדיקה כוללת הערכה של חדות הראייה והתשבורת ובדיקה של מבנה העין והקרנית. כאשר מתגלים ממצאים המעלים חשד לקרטוקונוס, ניתן להרחיב את הבירור באמצעות בדיקות ייעודיות המאפשרות להעריך את מבנה הקרנית בצורה מפורטת.
בדיקת חדות הראייה
חדות הראייה נבדקת בכל עין בנפרד, עם התיקון האופטי המתאים. הבדיקה מאפשרת לזהות ירידה בראייה או פער בין שתי העיניים ולבחון עד כמה ניתן לשפר את הראייה באמצעות משקפיים. השוואה לבדיקות קודמות מסייעת לזהות שינוי לאורך זמן.
בדיקת התשבורת
בדיקת התשבורת מאפשרת להעריך את המספר ואת הצילינדר בכל עין. כמו כן מבוצעת בהתאם לצורך גם בדיקה לאחר הרחבת אישונים, המאפשרת לקבל הערכה מדויקת יותר של התשבורת ללא השפעת יכולת המיקוד של העין הצעירה. שינוי משמעותי או חוזר בצילינדר עשוי להוביל להמשך בירור.
בדיקת הקרנית
רופא העיניים לילדים, בוחן את הקרנית ואת החלק הקדמי של העין ומעריך האם קיימים סימנים המתאימים לקרטוקונוס. בשלבים מוקדמים השינויים בקרנית יכולים להיות עדינים ואינם תמיד נראים בבדיקה קלינית רגילה. במקרים המתאימים נדרשות בדיקות נוספות של הקרנית.
מיפוי וטומוגרפיה של הקרנית
מיפוי וטומוגרפיה של הקרנית מאפשרים להעריך את צורת הקרנית, הקמירות והעובי שלה באזורים שונים. בדיקות אלה יכולות לזהות שינויים אופייניים לקרטוקונוס ולעיתים גם שינויים מוקדמים. הן משמשות גם לצורך השוואה בין בדיקות והערכת התקדמות המחלה.
כיצד מטפלים בקרטוקונוס אצל ילדים ומתבגרים?
הטיפול בקרטוקונוס מותאם לגיל, למצב הקרנית, לחומרת המחלה, לחדות הראייה ולמידת ההתקדמות. חשוב להבחין בין טיפולים שמטרתם לשפר את איכות הראייה לבין טיפול שמטרתו לייצב את הקרנית ולהפחית את הסיכון להמשך התקדמות המחלה.
משקפיים
בשלבים מוקדמים ניתן לעיתים להגיע לחדות ראייה טובה באמצעות משקפיים. המשקפיים מתקנים את קוצר הראייה והצילינדר, אך אינם משנים את מבנה הקרנית ואינם מיועדים לעצור את התקדמות הקרטוקונוס. לכן גם כאשר מתקבלת ראייה טובה באמצעות משקפיים, חשוב להמשיך במעקב.
עדשות מגע ייעודיות
כאשר אי-הסדירות של הקרנית גדלה אצל ילדים ומתבגרים ומשקפיים אינם מאפשרים איכות ראייה מספקת, ניתן לשקול התאמת עדשות מגע ייעודיות. קיימים סוגים שונים של עדשות המאפשרים ליצור משטח אופטי סדיר יותר ולשפר את איכות הראייה. התאמת העדשות נעשית בהתאם למבנה הקרנית ולצרכים של הילד או המתבגר.
קרוס-לינקינג של הקרנית
קרוס־לינקינג (Corneal Cross-Linking) הוא טיפול שמטרתו לחזק ולייצב את הקרנית ולהאט או לעצור את התקדמות הקרטוקונוס. הטיפול מבוסס על שימוש בריבופלבין ויטמין B2 וחשיפה מבוקרת לקרינת UVA הגורמים לחיזוק הקשרים בין סיבי הקולגן בקרנית. כאשר מזוהה התקדמות של קרטוקונוס, הילד או המתבגר מופנים להערכת רופא עיניים לילדים או מומחה קרנית, אשר בוחן את מצב הקרנית ומחליט האם טיפול בקרוס-־לינקינג מתאים ובאיזה מועד לבצעו.
טיפול באלרגיה והפחתת שפשוף העיניים
כאשר קיימים גרד או אלרגיה בעיניים, חשוב לטפל בגורם המעודד את הילד לשפשף את עיניו. הפחתת שפשוף העיניים חשובה במיוחד אצל ילדים ומתבגרים עם קרטוקונוס. הטיפול באלרגיה מותאם לממצאי בדיקת העיניים ולחומרת התסמינים.
מה ההבדל בין תיקון הראייה לבין טיפול בהתקדמות הקרטוקונוס?
אחד העקרונות החשובים בטיפול בקרטוקונוס הוא ההבחנה בין איכות הראייה לבין מצב הקרנית. ילד יכול להגיע לראייה טובה באמצעות משקפיים או עדשות מגע ובמקביל יכולים להמשיך להתרחש שינויים במבנה הקרנית. לכן הערכת המחלה אינה מבוססת רק על השאלה עד כמה הילד רואה היטב.
משקפיים ועדשות מגע מיועדים לשיפור הראייה
תיקון אופטי מסייע להתגבר על השינויים בתשבורת ולשפר את חדות ואיכות הראייה. הוא אינו משנה את התהליך המבני המתרחש בקרנית. לכן התאמת משקפיים או עדשות אינה מחליפה את הצורך במעקב אחר הקרנית.
מהי מטרת הטיפול בקרוס־לינקינג?
המטרה העיקרית של טיפול בקרוס-לינקינג היא לייצב ולחזק את הקרנית ובכך להאט או לעצור את התקדמות הקרטוקונוס. הטיפול אינו נועד לתקן את המספר או הצילינדר, ולכן גם לאחר ביצועו הילד או המתבגר עשויים להזדקק למשקפיים או לעדשות מגע כדי להגיע לראייה מיטבית.
כיצד נערך מעקב אחר קרטוקונוס בילדים ובמתבגרים?
המעקב הוא חלק מרכזי בהתנהלות עם קרטוקונוס בגיל הצעיר. מטרתו לבחון האם הקרנית נשארת יציבה או שמתרחשים בה שינויים המעידים על התקדמות המחלה. תדירות המעקב נקבעת בהתאם לגיל הילד או המתבגר, למצב הקרנית, לחומרת המחלה ולממצאים בבדיקות קודמות.
מעקב אחר חדות הראייה
בכל ביקורת על ידי רופא עיניים לילדים נבדקת חדות הראייה בכל עין ומושווית לתוצאות קודמות. ירידה בחדות הראייה יכולה להיות קשורה לשינוי במספר, בצילינדר או במבנה הקרנית. לכן היא נבחנת כחלק ממכלול הנתונים.
מעקב אחר המספר והצילינדר של הילד
שינויים בתשבורת יכולים לספק מידע חשוב על מצב העין לאורך הזמן. תשומת לב מיוחדת ניתנת לשינויים משמעותיים בצילינדר או בציר שלו. הנתונים מושווים לממצאים קודמים ולבדיקות הקרנית.
השוואת מבנה הקרנית לאורך זמן
בדיקות מיפוי וטומוגרפיה של הקרנית המתבצעות במועדים שונים מאפשרות להשוות את צורת הקרנית, הקמירות והעובי שלה לאורך זמן. באמצעות ההשוואה ניתן לזהות שינויים במבנה הקרנית ולהעריך האם הקרטוקונוס מתקדם. בהתאם לממצאים ניתן לקבוע את תדירות המעקב ולבחון את הצורך בטיפול.
דר נועה אלה-דלמן מומחית ומנתחת ברפואת עיניים לילדים ופזילה וטיפול בקרטוקונוס
ד"ר נועה אלה-דלמן היא רופאת עיניים מומחית ומנתחת, מומחית לרפואת עיניים לילדים ופזילה ומנהלת את שירות העיניים לילדים ופזילה במרכז הרפואי מאיר. ד"ר אלה-דלמן סיימה בהצטיינות את לימודי הרפואה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב ואת התמחותה ברפואת עיניים במרכז הרפואי שיבא – תל השומר.
לאחר סיום ההתמחות יצאה לארצות הברית, שם השלימה התמחות על ברפואת עיניים לילדים ופזילה באוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס, וצברה ניסיון קליני וכירורגי רב. במהלך ארבע שנות שהותה בארצות הברית שימשה גם כחברת סגל בפקולטה לרפואה באוניברסיטת UCLA. עם חזרתה לישראל עבדה במשך שבע שנים כרופאה בכירה ומנתחת במרכז הרפואי תל אביב – איכילוב, ובהמשך מונתה למנהלת שירות העיניים לילדים ופזילה במרכז הרפואי מאיר.
בקליניקה הפרטית של ד"ר נועה אלה-דלמן בתל אביב ניתן מענה מקצועי לתינוקות, ילדים ומתבגרים במגוון בעיות ראייה ומחלות עיניים, תוך שילוב בין מומחיות ברפואת עיניים לילדים, ניסיון קליני וכירורגי וגישה המותאמת לילדים ולהוריהם.