פזילה – מצב של חוסר תיאום בין העיניים
פזילה או טרופיה כפי שהיא נקראת בשפה המקצועית, מוגדרת כמצב של חוסר תיאום בין שתי העיניים. במצב תקין, העיניים מתמקדות באותה נקודה במרחב ומעבירות למוח שתי תמונות זהות, אותן הוא מעבד לתמונה כוללת אחת. במצב פזילה בו עין אחת איננה תקינה, המוח מקבל מהעיניים שתי תמונות שונות שלא ניתנות לחיבור. מהר מאוד המוח לומד להתייחס לתמונה שמתקבלת מהעין הבריאה בלבד, דבר הגורם לכך שהמוח מתעלם מהתמונה שמתקבלת מהעין הפוזלת, מה שעשוי להוביל לתופעה של עין עצלה.
הפזילה פוגעת פיזית באיכות הראייה ומשפיעה על התינוק והוריו. שכן הפזילה בולטת לעין, איננה אסטטית, גורמת במקרים רבים לבעיות רגשיות וחברתיות. על כן, חשוב לטפל בפזילה בהקדם האפשרי וכבר עם הופעתה בינקות או בגיל הרך.
פזילה אצל תינוקות – מתי זה דורש התייחסות?
פזילה הינה תופעה נפוצה הרווחת בקרב 3%-4% מכלל האוכלוסייה, ואצל כ2%-3% מהתינוקות והפעוטות עד גיל 3, בנות ובנים כאחד. אצל תינוקות רכים עד גיל 4 חודשים אפשר להבחין בפזילה שנובעת מאי בשלות של מערכת העצבים המרכזית. לפיכך, במקרים רבים הפזילה מינקות נעלמת תוך מספר חודשים ואין סיבה לחשוש ממנה. עם זאת, במידה ומתלווים לפזילה סימנים נוספים ו/או שהיא נמשכת גם מעבר לגיל 4 חודשים – יש צורך לקחת את התינוק לבדיקה אצל רופא עיניים מומחה לילדים, כדי לאבחן ובמידת הצורך לטפל. כאשר יש היסטוריה של פזילה במשפחה של אחד ההורים או אחד האחים, קיים סיכון מוגבר להתפתחות של פזילה אצל שאר הילדים, ולכן מומלץ שהם ייבדקו בהקדם.
מה בין פזילה מולדת לפזילה נרכשת?
פזילה מולדת הנה פזילה שמופיעה אצל התינוק בטווח שבין הלידה עד גיל חצי שנה, היא בדרך כלל קיימת בצורה קבועה. פזילה נרכשת מופיעה לאחר גיל חצי שנה והיא מאופיינת בחוסר קביעות בהתחלה, עם הזמן משך ותדירות הופעתה יכולים להשתנות. בדרך כלל הפזילה בינקות נובעת מגורמים גנטיים או מולדים.
סוגי פזילה אצל תינוקות והטיפול בהם
סוגי הפזילה הנפוצים ביותר בקרב תינוקות הם:
איזוטרופיה – סטיה בולטת של אחת העיניים פנימה, שמופיעה עם הלידה ובחודשים הראשונים לחיים. לעיתים הפזילה מתחלפת בין העיניים, לכן לרוב לא תתפתח עין עצלה. פזילה מולדת זו ניתנת לתיקון באמצעות ניתוח או התאמת משקפיים, או באמצעות שילוב של שתי השיטות.
אקזוטרופיה – פזילה של אחת העיניים כלפי חוץ, שמופיעה בדרך כלל אחרי גיל שנה. היא יכולה להיות קבועה או זמנית ואף להתחלף בין העיניים. לרוב אחת העיניים נוטה יותר לפזול לעומת השנייה, ולכן יש סיכון להתפתחות עין עצלה. פזילה מסוג זה מתגברת במצבים בהם הילד עייף, חולה או לא מרוכז. כמו כן, היא מאופיינת בעצימה של עין אחת כאשר הילד שוהה בשמש. בדרך כלל, הטיפול בפזילה יכול להיות שמרני או ניתוחי, כתלות בגודל הפזילה ובתדירות הפזילה ויכולת השליטה של על המוח על העיניים. טיפול שמרני כולל התאמת משקפיים, סגירת עין ותרגול עיניים אצל ילדים בוגרים יותר. כאשר טיפול ניתוחי כולל ניתוח לתיקון הפזילה.
פזילה איזוטרופיה אקומודטיבית – פזילה כלפי פנימה, נוטה להופיע מגיל 8 חודשים עד 4 שנים בעיקר אצל תינוקות וילדים עם בעיית רוחק ראייה. פעמים רבות היא נובעת מגורמים גנטיים, לעיתים היא מופיעה באופן פתאומי ולא פעם היא מופיעה ונעלמת לסירוגין. פזילה זו מתגברת בעיקר במצבים בהם הילד עייף, חולה או מתמקד על מטרה קרובה. תינוקות ופעוטות עם פגיעה משמעותית ברוחק הראייה נוטים לכווץ את שרירי העין על מנת לראות קרוב או רחוק בצורה חדה וברורה, כתוצאה מכך נוצרת פזילה כלפי פנים. פזילה זו ניתנת לתיקון באמצעות משקפיים.
היפוטרופיה או היפרטרופיה – סוג פזילה נדיר יותר בו עין אחת פונה למטה (היפו) או למעלה (היפר). ברוב המקרים, הטיפולים יכולים להיות שמרניים או ניתוחיים כתלות בחומרת הפזילה. תינוקות עד גיל שנה הסובלים מפזילה כזו מטופלים לרוב באמצעות ניתוח עיניים.
אבחון פזילה אצל תינוקות על ידי רופא עיניים לילדים
כאשר ישנו חשד לפזילה אצל תינוקת, חשוב לפנות בהקדם האפשרי לבדיקת אבחון אצל רופא עיניים מומחה לילדים ולפזילה. ניתן לגשת לבדיקה כבר כשהתינוק בן 3 חודשים. הרופא יבצע מספר בדיקות שיסייעו לו לאבחן האם אכן קיימת פזילה, אם כן מהו הגורם לפזילה, האם התפתחה עין עצלה והאם היא פגעה בראייה של הילד. בהתאם לממצאי הבדיקה, תותאם תכנית לטיפול בפזילה.
חשיבות הטיפול המוקדם במקרי פזילה אצל תינוקות
מערכת הראייה של התינוק מתחילה להתפתח כאשר הוא נולד. התקופה שבין גיל חצי שנה לשנתיים ובמקסימום עד גיל 4 שנים, היא פרק זמן קריטי להתפתחות הראייה הדו-עינית וחיזוקה. בעיה שתאובחן במהלך תקופה זו ניתנת לטיפול יעיל במיוחד, ולרוב עשויה למנוע נזק לראיה של הילד. ככל שהבעיה אצל תינוק או פעוט תתגלה מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי לרפא אותה, לשפר את חיי הילד ולמנוע בעיות רבות בעתיד.